הסתגרות של בני נוער – מתי זה טבעי ומתי לדאוג?

מכירים את הסצנה הזאת?

הילד חוזר מבית הספר, אומר שלום (או שלא), נכנס לחדר, סוגר את הדלת – ונעלם לשעות.אתם שואלים – "הכול בסדר?" ומקבלים תשובה קצרה (או נהמה)  - "כן". אבל בפנים אתם לא שקטים. מצד אחד, ככה יכול להראות גיל ההתבגרות. מצד שני, זה נראה לכם קצת מוגזם. אולי משהו מציק לו? אולי הוא במשבר? איך נוכל לדעת? כל כך קשה לחלץ ממנו משפט.

מהי הסתגרות בגיל ההתבגרות?

המתבגר מצמצם מאוד את המגע החברתי והמשפחתי, בוחר לבלות רוב הזמן לבד, וממעיט בשיחות או בשיתופים.חשוב לדעת – לא כל הסתגרות היא שלילית. בגיל ההתבגרות יש צורך טבעי בפרטיות, בהתבוננות פנימית, ובמרחב. התרחקות מההורים יכולה אפילו לבטא מימוש של משימה התפתחותית. ההבדל נמצא בעוצמה ובמשך. נרצה להבין האם זה שלב זמני או דפוס שמתחזק עם הזמן. נברר האם ההסתגרות היא מפני המשפחה בלבד או גם מפני חברים מקבוצת הגיל ואחרים? נברר איך המתבגר מרגיש? מה שלומו באמת?

למה זה קורה?

יש מספר סיבות נפוצות שבגללן בני נוער נסגרים:

·         שינויים פיזיים והורמונליים  – הגוף והנפש משתנים במהירות, וזה יכול לגרום למבוכה, לבִּלבול ולצורך להתרחק.

·         חיפוש זהות עצמאית –  רצון להרגיש "אני נפרד" מההורים.

·         פחד מדחייה –  אם יש חשש שאחרים לא ירצו בחברתי, חשש חברתי,  לפעמים קל יותר להימנע.

·         חוויות של כישלון –  בלימודים, בספורט, או בחברה.

·         קשיים רגשיים –  חרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך.

מתי ההסתגרות מדאיגה?

כדאי לשים לב במיוחד אם יש אחד או יותר מהסימנים הבאים:

• הפסקה כמעט מוחלטת של קשר עם חברים.

• ירידה חדה במצב הרוח לאורך זמן.

• ירידה בלימודים או היעדרויות תכופות.

• שינויים קיצוניים בשינה או באכילה.

• אמירות שליליות של המתבגר על עצמו או על החיים.

אם מספר סימנים מופיעים יחד, ייתכן שכבר מדובר במצוקה רגשית שדורשת תשומת לב מקצועית.

איך הורים יכולים לעזור?

·         לשמור על קשר  – גם כשהדלת סגורה, חפשו דרכים קטנות להיות נוכחים: כוס תה, מילה טובה, הצעה לצאת לטיול קצר. 

·         להציע, לא לכפות –  עודדו אינטראקציות, אבל הימנעו מלחץ ישיר שעלול לגרום להתנגדות.

·         להקשיב בלי שיפוטיות –  לפעמים מתבגרים (ולא רק הם) רוצים וצריכים שמישהו רק יקשיב להם, בלי עצות מיידיות ובלי להיבהל ממה שקורה להם.

·         להראות אכפתיות עקבית –  אפילו מחוות קטנות מראות שאתם שם בשבילם.

·         לפנות לעזרה מקצועית – אם אתם מרגישים שהמצב לא משתפר או מחמיר.

יש דרך לצאת מזה

הסתגרות בגיל ההתבגרות לא תמיד אומרת שיש בעיה חמורה. לפעמים זו פשוט דרך להתמודד עם עומס רגשי ועם שינויים. אבל כשההסתגרות הופכת לדפוס מתמשך ומתרחב, כדאי לפעול.עם הבנה, הקשבה, סבלנות וליווי נכון, בני נוער יכולים להיפתח מחדש ולבנות ביטחון עצמי וחוסן רגשי – אפשר למנף את המשבר לצמיחה אמיתית.